<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' תענית</h1>
<h2>דף ב.</h2>
גרסי' בראש השנה בפרק קמא [י"ט ע"ב] והלכתא בטלה מגלת תענית, והלכתא לא בטלה, ולא קשיא הא בחנוכה ופורים, הא בשאר יומי. ואיכא דקשי ליה כיון דחנוכה ופורים לא בטל, לפניהם ולאחריהם נמי לא בטלי, אי הכי אמאי תקינו רבנן תענית בי"ג באדר, דלא ידעינן מאן תקין זה התענית בברור, כי מן ההלכה נראה שאסור לישב בתענית, מדמקשינן אילימא בני ארביסר וקרו בתליסר יום נקנור הוא. ויש אומרים שיום צער היה להם בימי מרדכי כדכתיב נקהלו היהודים וגו' ומלחמה עשו וצער היה להם ונחו בי"ד, וזכר לאותו צער עשו ותקנו זה התענית, והשמחה בי"ד כאדם שיצא מצרה לרוחה. ואני הכותב אומר כי לא נתקן זה התענית אלא כדי שיהיו זריזין לשמוע מקרא מגלה לפיכך קבעו תענית שלא לאכול [קודם] מקרא מגילה. ואיפשר דלית בה איסורא, דאע"פ שחנוכה ופורים לא בטלו, לפניהם ולאחריהם בטלו.
<h2>דף כא.</h2>
ובשני ובחמשי [ובשבת במנחה] קורין שלשה, ואין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם. והפותח והחותם [בתורה] מברך לפניה ולאחריה וכו'. והני שלשה כנגד כהנים לוים וישראלים, ועשרה פסוקין כנגד עשרה בטלנין וכנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
<h2>דף כא:</h2>
תנא [ב"ק פ"ב ע"א] וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה, וכיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה עמדו נביאים וכו', ומשה תקן תלתא גברי תלתא פסוקי, ואתא עזרא ותקן תלתא גברי ועשרה פסוקי, כנגד עשרה בטלנין של בית הכנסת. ותקן נמי שיהיו דנין בשני וחמשי אדשכיחי דאתו למקרא בספרא.
<h2>דף כג.</h2>
ונשאל רבינו האיי גאון ז"ל מאי טעמא לא קרינן מוסף שבת בכל שבת בספר תורה, והשיב אם אתם מקנטרין על מה שתקנו הקדמונים בכך, יארך הדבר, זה יאמר למה עזבו קריאת עשרת הדברות שהיו אומרים במקדש, וזה יאמר למה עזבו מעשה בראשית כדרך שהיו עושין במעמדות, וזה יאמר למה אין אנו קורין בספר תורה בכל יום או בשני ובחמשי פרשת תמיד, ועלינו להתנהג בתקונין שתקנו לנו גדולים מדורינו בחכמה ובמנין ואין לשנות.
<h2>דף ל:</h2>
ואמר רב שר שלום הא דתנן בתעניות ברכות וקללות אין אנו יודעין מתי היו קוראין אותן ולא מי שיעשה כן. ושמענו מראשונים שהיו קורין אותן בז' תעניות, ראשונה ויהי בימים הרבים ההם עד לך ואספת, ואפטרתא דרשו ה' בהמצאו. שניה מה תצעק אלי עד אז ישיר, ואפטרתא שובה ישראל. שלישית ויסע משה את ישראל עד שמעתי את תלונות בני ישראל, ואפטרתא וגם עתה נאם ה'. רביעית ראה אתה אומר אלי, ואפטרתא לכן יחכה ה' לחננכם. חמשית אם בחקותי עד סוף הקללות, ואפטרתא ויאמר אליה התשבי. ששית ועתה ישראל עד ראה, ואפטרתא על דברי הבצורת. שביעית והיה אם שמוע תשמע עד אתם נצבים, ואפטרתא ויהי רעב בימי דוד, ובכולן אומר עננו וסליחות.
<h2>דף לא.</h2>
ואמר רב האיי ז"ל כך מנהגנו ביום תענית, ראשון קורא ארבעה פסוקים, ויחל, למה, זכור, וינחם. שני קורא שלשה פסוקים, פסל לך, והיה נכון, ואיש. שלישי קורא ז' פסוקים, ויפסל, וירד, ויעבר, נצר, וימהר, אם נא מצאתי, ויאמר הנה אנכי כרת ברית, וסימן דג"ז. ותשעה באב שחרית קורין כי תוליד, ובמנחה ויחל.
ובשני ובחמשי ובשבת (ו)במנחה קורין כסדרן ואין עולה להן מן החשבון. ומקום שמפסיקין בשבת שחרית, שם, קורין במנחה ובשני ובחמשי ובשבת הבאה שהלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה דאמר פותח ורואה ומברך וקורא.
<h2>דף לב.</h2>
תנא [ב"ק פ"ב ע"א] וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה, וכיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה עמדו נביאים וכו', ומשה תקן תלתא גברי תלתא פסוקי, ואתא עזרא ותקן תלתא גברי ועשרה פסוקי, כנגד עשרה בטלנין של בית הכנסת. ותקן נמי שיהיו דנין בשני וחמשי אדשכיחי דאתו למקרא בספרא.
